החלטה בתיק ת"א 34572-01-13

לפניי בקשה לצו עשה זמני, אשר יאפשר למבקש, באמצעות מי מטעמו, להיות שותף פעיל בניהול שותפות שלו ושל המשיב, לעיין בפנקסיה, ולהיות מורשה חתימה בבנק.

1.         אציין בקיצור נמרץ את עיקרי העובדות הנחוצות להכרעה: המבקש מנהל מאז שנת 2009 עסק המשמש כבית קפה ו"פיצוציה" בנס ציונה. בחודש מרץ שנת 2010 כרתו המבקש והמשיב הסכם שותפות. בין היתר נקבע כי הצדדים יעבדו שניהם בעסק. כן נקבע כי במקרה של פרישה של שותף - יקבע מעריך את שווי העסק והשותף הנשאר ישלם לאחר את מחצית השווי המוערך (כעולה מן העמוד השלישי להסכם, שנשמט מן הבקשה אך צורף לתגובה).

2.         בסמוך לאחר כריתת ההסכם דקר המבקש אדם אחר, הורשע לפי הודאתו בהריגה, ונידון למאסר לתקופה של 15 שנים, שאותו הוא מרצה גם כיום.

3.         שינוי הנסיבות האמור הביא להסכמות בין הצדדים, הכוללים הסכמה של המשיב לשלם למבקש תשלום חודשי של 6,000 ש"ח. בין הצדדים נטושה מחלוקת האם ההסכם הוגבל בזמן (לטענת המשיב - אלו אמורים להסתיים בסוף שנת 2012), וכן האם אותו סכום נועד להוות תשלום זמני עד לעריכת התחשבנות, או שמא תשלום סופי. מגעים בין הצדדים לפתרון מחלוקות כספיות ביחס לשותפות לא הבשילו לכלל הסכמה.

4.         ביום 23.10.12 שלח המשיב מכתב למבקש המודיע על פירוק השותפות, בנימוק עיקרי שלפיו המבקש אינו שוהה מטבע הדברים בשותפות מזה שנתיים ומחצה, הצדדים לא הגיעו להסכמות ביחס להסדרת הפעילות המשותפת, ואין מנוס מסיום יחסי השותפות בסוף שנת 2012. המבקש הודיע באמצעות באי-כוחו כי יבחן את עמדתו ביחס להודעת הפירוק רק לאחר עיון במסמכי הנהלת החשבונות של השותפות. עמדה כאמור לא נמסרה עד להגשת התובענה דנן, כך נראה.

5.         ביום 17.1.13 הגיש המבקש לבית משפט זה תובענה לפירוק השותפות, שבגדרה עתר להחזרת העסק לידיו. כן עתר בדחיפות לצו עשה זמני, שיתיר למי מטעמו להיות שותף פעיל בניהול העסק, לעיין בפנקסי השותפות, ולהיות מורשה חתימה בחשבון הבנק של העסק של השותפות.

6.         המשיב בתגובתו כי השותפות פורקה זה מכבר, וכי אבי המבקש, שייצגו, נתן הסכמתו לכך שכנגד תשלומים חודשיים של 6,000 ש"ח עד תום שנת 2012 ייתמו טענות המבקש בקשר לעסק, וזאת כעולה מהתכתבות שלא צורפה לבקשה לסעד זמני. המשיב מטעים עוד כי משנאסר המשיב, מובן שאין הוא יכול לפעול בעצמו כשותף כפי התחייבותו בהסכם שותפות, וכי אף יש לראות בו כמי שביקש קונסטרוקטיבית לפרוש מן השותפות. המשיב טוען עוד, בין היתר, לחוסר נקיון כפיים של המבקש, שיהוי בהגשת הבקשה בשים לב לכך שהעסק מתנהל ללא המבקש מזה קרוב לשלוש שנים, וכי ממילא קיים גורם מפקח - הוא אבי המבקש.

7.         המבקש בתשובתו עומד על בקשתו וגורס כי אין בתגובה כל עילה לדחיית הבקשה.

8.         יוטעם כי שני הצדדים הביעו הסכמתם להכרעה בבקשה על יסוד הכתובים, וכך ייעשה.

9.         דין הבקשה - להידחות. אבאר בקצרה.

10.        ראש וראשון, על פני הדברים מדובר בהליך שכלל אינו בסמכות בית משפט זה, כי אם בסמכותו של בית המשפט המחוזי, שהוא המוסמך לדון בתובענות לפירוק שיתוף - כסעד שבו בחר התובע בתובענתו (ראו: סעיף 46 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975 (להלן: הפקודה): "בית המשפט המחוזי של המחוז שבו רשומה השותפות, או שבו נמצא מקום עסקה הראשי, הוא המוסמך לצוות על פירוקה").

11.        בנסיבות אלה, אין מקום לדון בבקשה לסעד זמני אלא אם היה מדובר במקרה קיצוני שבו דוחק הזמנים הוא כה רב עד שאין להותיר את המבקש ללא סעד עד שבית המשפט המוסמך יוכל ליתן דעתו לבקשה. לא זהו המצב. המצב של "שותפות ללא שותפות" עומד בעינו מזה כשלוש שנים. הניסיונות של הצדדים להגיע לידי הסכמה נמשכים שנים. השבר הסופי והמוחלט, הוא הודעת המשיב על פירוק השיתוף, שעם כניסתה לתוקף - אין עוד שותפות (כי אם נכסים שניתן לנסות ולאחוז בהם) נמסרה לפני שלושה חודשים. משלא אצה למבקש הדרך, קשה לראות צידוק כלשהו להתערבותו הבהולה של בית משפט זה.

12.        למעלה מן הצורך יוער כי התקשיתי למצוא גם טעם בבקשה לגופה. המדובר בבקשה שלא ברור כיצד היא אמורה לשרת את התובענה. התובענה היא כאמור לפירוק שותפות. הלכה למעשה הצדדים אינם פועלים כשותפים מזה זמן, ובשים לב למכתבו של המשיב מיום 23.10.12 ולהוראת סעיף 41(ב) לפקודה - השותפות ממילא פורקה זה מכבר. עתה נותר לקבוע רק כיצד יחולקו נכסיה. לא ברור לשם מה נדרש סעד זמני שעניינו ניהול משותף של השותפות, שמבחינה משפטית לכאורה אינה קיימת. יוזכר גם כי נוכח חסרונו הפיזי של המבקש מעסקי השותפות, בנסיבות העגומות שצוינו, ונוכח ההסכמה הברורה שלפיה השותפים הם (ולא צוין - אחרים) שינהלו את עסקיה, קשה לומר כי לפנינו שותפות הפועלת בהתאם להסכם שכרתו השותפים בה.

13.        תוחלתה הנוספת של הבקשה היא לקבלת מידע. אולם אין אינדיקציה ברורה לכך שמידע כלשהו הוחסר מן המבקש, או שללא צו - לא יעלה בידו לקבל אותו מידע. המשיב אמנם אינו רואה עין בעין עם המבקש, אולם אפילו לשיטת המבקש עצמו - נאות לעמוד עמו ועם אביו בקשר, ולאב - שלא הגיש תצהיר - אף היתה לכאורה היכרות מה עם הנעשה בעסק. בנסיבות אלה לא הובהר מדוע אותו סעד זמני נדרש בדחיפות ועוד לפני הכרעה בתביעה. מידע על העסק יהיה בידי המבקש לקבל, כך יש להניח, במסגרת הליכי גילוי המסמכים ובהנחה שיוכיח זכותו לקבלתם. לא מן הנמנע שיימצא גם כי המדובר במידע שאינו רלבנטי כלל ואשר למבקש אין זכות לקבלו, שכן ויתר על זכויותיו בשותפות - כטענת המשיב, שמובן שיש לבררה לגופה. אין כל הצדקה להקדים ולמסור אותו מידע שאין חיוניות במסירתו למבקש, כבר בשלב הנוכחי. השיהוי הכבד האמור בהגשת הבקשה גורע עוד יותר מן ההצדקה למתן הצו המבוקש.

14.        הבקשה נדחית אפוא. המבקש יישא בשכר טרחת המשיב בסכום של 5,850 ש"ח.

15.        המבקש יודיע עד יום 6.2.13 האם אין טעם למחיקת תביעתו זו, שלכאורה אינה יכולה להתברר במתכונתה הנוכחית בבית משפט זה.

            תז"פ ליום 7.2.13.

ניתנה היום, י"ז שבט תשע"ג, 28 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: